מבוא לטכנולוגיות תקשורת חדשות שיעור מס' 9 כמה עולה חינם? זכויות, יוצרים, משתתפים וטכנולוגיה ד"ר רומי מיקולינסקי המחלקה לתקשורת אוניברסיטת בן גוריון

Size: px

Start display at page:

Download "מבוא לטכנולוגיות תקשורת חדשות שיעור מס' 9 כמה עולה חינם? זכויות, יוצרים, משתתפים וטכנולוגיה ד"ר רומי מיקולינסקי המחלקה לתקשורת אוניברסיטת בן גוריון"

Christian Malone
5 years ago
Views:

1 מבוא לטכנולוגיות תקשורת חדשות שיעור מס' 9 כמה עולה חינם? זכויות, יוצרים, משתתפים וטכנולוגיה ד"ר רומי מיקולינסקי המחלקה לתקשורת אוניברסיטת בן גוריון

2 מה עושים היום? בשיעור שעבר שעבר )ממשיכים עם קליי שירקי "חכמת ההמונים המקוונת"( ג'רון לניאר "משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי" הכנה לבחינה.1.2.3

3 האם גוגל עושה אותנו טפשים?

4 -

5 קליי שירקי

6 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר

התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר I think Carr s premises are correct: the mechanisms of media affect the nature of thought. The web presents us with unprecedented abundance.

7 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר I think Carr s premises are correct: the mechanisms of media affect the nature of thought. The web presents us with unprecedented abundance. This can lead to interrupt-driven info-snacking, which robs people of the ability to find time to think about just one thing persistently. קליי שירקי Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

8 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר there are a host of people, from mathematicians to jazz musicians, who practice kinds of deep thought that are perfectly distinguishable from deep reading. Similarly, there are many kinds of reading for which the internet has been a boon; it would be hard to argue that the last ten years have seen a decrease in either the availability or comprehension of material on scientific or technical subjects, for example. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

9 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר But the anxiety at the heart of Is Google Making Us Stupid? doesn t actually seem to be about thinking, or even reading, but culture. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

10 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר But here s the thing: it s not just Carr s friend, and it s not just because of the web no one reads War and Peace. It s too long, and not so interesting. This observation is no less sacrilegious for being true. The reading public has increasingly decided that Tolstoy s sacred work isn t actually worth the time it takes to read it, but that process started long before the internet became mainstream. Much of the current concern about the internet, in fact, is a misdirected complaint about television, which displaced books as the essential medium by the 1970s. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

11 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר And now the internet has brought reading back as an activity. As Carr notes, we may well be reading more today than we did in the 1970s or 1980s, when television was our medium of choice. Well, yes. But because the return of reading has not brought about the return of the cultural icons we d been emptily praising all these years, the enormity of the historical shift away from literary culture is now becoming clear And this, I think, is the real anxiety behind the essay: having lost its actual centrality some time ago, the literary world is now losing its normative hold on culture as well. The threat isn t that people will stop reading War and Peace. That day is long since past. The threat is that people will stop genuflecting to the idea of reading War and Peace. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

12 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר Carr is correct that there is cultural sacrifice in the transformation of the media landscape, but this is hardly the first time that has happened. The printing press sacrificed the monolithic, historic, and elite culture of Europe by promoting a diverse, contemporary, and vulgar one. That upstart literature has become the new high culture, and the challenge today comes, yet again, from the broadening of participation in both consumption and production of media. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

13 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר Given this change, the question we need to be asking isn t whether there is sacrifice; sacrifice is inevitable with serious change. The question we need to be asking is whether the sacrifice is worth it or, more importantly, what we can do to help make the sacrifice worth it. And the one strategy pretty much guaranteed not to improve anything is hoping that we ll somehow turn the clock back. This will fail, while neither resuscitating the past nor improving the future Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

14 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר This link between form and theme is true of any medium. Making the net s intellectual ethic as valuable as it can be will mean, among other things, securing for ourselves an ability to concentrate amidst our garden of ethereal delights. No matter how we solve that problem, though, it won t bring back the cathedral-like model. On the network we have, the bazaar often works better than the cathedral, from the individual mind to the overall culture. Getting networked society right will mean producing the work whose themes best resonate on the net, just as getting the printing press right meant perfecting printed forms. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

15 לודיטים

16 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר Luddism is a social version of that, where people are encouraged to believe that change is inevitable, except, perhaps, this time. This wish for stasis is bad for society, though not because it succeeds. The essential fact of Luddite complaint is that it only begins after a change has already taken place, so Luddites are mainly harmless whiners (except, of course, for the original Luddites, who were murderous thugs.) The real problem is elsewhere; Luddism is bad for society because it misdirects people s energy and wastes their time. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

התנגדות לטכנולוגיה - 1811 הייתה זו שנת מפנה בהיסטוריה של ההתנגדות לעוולות הכלכלה. הראשונים שאיבדו את עבודתם היו אומני טקסטיל שהוחלפו במכונות אריגה ובנולים תעשייתיים.

17 התנגדות לטכנולוגיה הייתה זו שנת מפנה בהיסטוריה של ההתנגדות לעוולות הכלכלה. הראשונים שאיבדו את עבודתם היו אומני טקסטיל שהוחלפו במכונות אריגה ובנולים תעשייתיים. קבוצה של יצרני גרביים ותחרה מנוטינגהם שבאנגליה התארגנה והחלה לפרוץ למפעלים ולהרוס את הנולים האוטומטיים. אנשי הקבוצה קראו לעצמם "לודיטים" (,( Ludditesעל-שם הפועל נד לוד שבהתקף טירוף ניתץ שתי מסגרות לייצור גרביים שלושים שנים קודם לכן. תוך חודשים אחדים, התפשטה המחאה לכל אנגליה וסחפה אחריה פועלי טקסטיל רבים. הלודיטים נפגשו בלילות בפאתי הערים, התאמנו על תרגילים ותמרונים ותקפו בלילה: הרסו והציתו מפעלי צמר וכותנה ושברו את המכונות התעשייתיות. בחלק מהפעולות השתתפו למעלה ממאה אנשים. מתוך רביד רובנר. "לנתץ ולשפץ," 0618 עיתון פילוסופיה. 07 מאי,

18 התנגדות לטכנולוגיה ממשלת בריטניה הגיבה בתקיפות. היא חוקקה עונש מוות על חבלה במכונות. הצבא גוייס, והחיילים הבריטים נלחמו בלודיטים בקרבות אלימים וקשים. בחישוב כולל, בתקופת המחאה יותר חיילים לחמו בלודיטים מאשר בנפוליאון בספרד. תוצאות המאבק היו קשות: עשרות נפצעו ונכלאו. כשנתיים לאחר תחילת המחאה, 10 אנשים הוצאו להורג ו- 25 הוגלו לאוסטרליה. מתוך רביד רובנר. "לנתץ ולשפץ," 0618 עיתון פילוסופיה. 07 מאי,

19 התנגדות לטכנולוגיה ספרי ההיסטוריה מספרים שהלודיטים היו בריונים אלימים שהתנגדו לחידושי הטכנולוגיה. בין הבודדים שטוענים אחרת הוא אדוארד פ. תומפסון, היסטוריון התקופה. לטענתו, הצגתם ככאלה מוטעית ומפספסת את העיקר. בספרו The Making of the English Working Class ( 1963 )הוא מבסס את הרעיון שהלודיטים לא התנגדו לטכנולוגיה עצמה, אלא מחו כנגד המדיניות הכלכלית החדשה, "השוק החופשי". הלודיטים זעמו על האבטלה הגואה, על שנשים וילדים הוכרחו לצאת מהבית אל עבודה אכזרית בשכר רעב, על שמשפחות נאלצו לעבור אל ערי-תעשייה שהורידו את רמת החיים והעלו את התחלואה ואת התמותה. אם תומפסון צודק, מחאתם הייתה ההתנגדות המאורגנת הראשונה לקפיטליזם, הפעם הראשונה שבה מעמד פועלים הביע קול פוליטי. אבל מעניין מזה: זו הייתה פעם ראשונה שממשל השתמש בכוח הזרוע בכדי להגן על שיטה כלכלית. הממשלה הבריטית לקחה צד: היא הגנה על האינטרסים הכלכליים של בעלי המפעלים, ואילו לבעלי המלאכה שפוטרו היא לא דאגה כלל. נשמע מוכר, לא? מתוך רביד רובנר. "לנתץ ולשפץ," 0618 עיתון פילוסופיה. 07 מאי,

20 קליי שירקי )המשך(

21 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר Carr understands the net as well as anyone writing today. Yet his contrarian stance is slowly forcing him into a caricature of Luddism, increasingly unable to offer much of a suggestion for what to do next. A few years ago he could write, of Wikipedia, Certainly, it s useful I regularly consult it to get a quick gloss on a subject. Fast forward to the middle of 2008, and he is decrying not just Wikipedia, but Google, the Industrial Revolution, and even the invention of clocks. I doubt Carr thinks European society was actually better before widespread time-keeping (and therefore before the printing press), but even pseudo-luddism is a waste of his intellect. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

22 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר The change we are in the middle of isn t minor and it isn t optional, but nor are its contours set in stone. We are a long way from discovering and perfecting the net s native forms, what Barthes called the genius particular to a medium. To get there, we must find ways to focus amid new intellectual abundance, but this is not a new challenge. Once the printing press meant that there were more books than a person could read in a lifetime, scholars had to sharpen disciplines and publishers define genres, as a bulwark against the information overload of the 16th century. Society was better after that transition than before, even though it took two hundred years to get there. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

23 התשובה של קליי שירקי לניקולאס קאר And now we re facing a similar challenge, caused again by abundance, and taking it on will again mean altering our historic models for the summa bonum of educated life. It will be hard and complicated; abundance precipitates greater social change than scarcity. But our older habits of consumption weren t virtuous, they were just a sideeffect of living in an environment of impoverished access. Nostalgia for the accidental scarcity we ve just emerged from is just a sideshow; the main event is trying to shape the greatest expansion of expressive capability the world has ever known. Clay Shirky, "Why Abundance is Good: A Reply to Nick Car" July 17, מתוך

24 ג'רון לניאר

25 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי

26 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי הדבר החשוב ביותר בטכנולוגיה הוא האופן שבו היא משנה אנשים

27 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי עם תחילת המאה ה 21 משהו השתבש במהפכה הדיגיטלית. השיבוש הזה נקרא לעתים.*web 2.0 שורה של טכנולוגיות ועיצובים שהציפו את הרשת והפכו את אתרי האינטרנט. לכאורה, האידיאולוגיה של הרשת לפלטפורמות של תוכן גולשים 1 החדשה הזו מקדמת חופש רדיקלי: כל אחד מוזמן לייצר תוכן כראות עיניו וכאוות נפשו. אך למרבה האירוניה, החופש הזה מיועד למחשבים יותר מאשר לבני אדם. *דוגמאות בולטות הן ויקיפדיה, youtubeוהרשתות החברתיות

28 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי כל אימת שאני בוחן גאדג'טים חדשים, אני נדהם להיווכח בהשפעות העמוקות והבלתי צפויות שיש לשינויים מזעריים בממשק הדיגיטלי על בני האדם שמשחקים איתם. השינוי הקל ביותר בפונקציה בנאלית לכאורה, כמו נוחות השימוש בכפתור מסוים, יכול לשנות מן היסוד את דפוסי ההתנהגות של המשתמש.

29 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי בשלב זה ייתכן שאתם שואלים את עצמכם: אם אני מעלה פוסטים לבלוג, מצייץ/ת בטוויטר וכותב/ת ערכים לוויקיפדיה איך זה משנה את מי שאני? או: אם "מוח הכוורת" ) תבונת ההמון הקולקטיבית של הרשת) הוא הקהל שלי, איך זה משנה את מי שאני? אנחנו, מהנדסי הטכנולוגיות הללו, משולים לסטנדאפיסטים או לנוירוכירורגים, שכן העבודה שלנו מהדהדת שאלות פילוסופיות עמוקות. לרוע המזל, לאחרונה מתקבל הרושם שאנחנו פילוסופים גרועים למדי

משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי כשממשק מבקש מכם לתקשר עם מחשב כאילו היה בן אנוש, מתכנת הממשק הזה מבקש מכם להסכים להנחה שגם את הממשק שלכם ניתן לתכנת.

30 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי כשממשק מבקש מכם לתקשר עם מחשב כאילו היה בן אנוש, מתכנת הממשק הזה מבקש מכם להסכים להנחה שגם את הממשק שלכם ניתן לתכנת. וכשמתכנת מפתח שירות אינטרנטי שנערך באופן קולקטיבי על ידי המון אנונימי, הוא מבקש מכם לקבל את הרעיון, לפיו גם המון אקראי של אנשים הוא אורגניזם בעל דעות לגיטימיות והשקפת עולם שיש להתחשב בה.

31 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי כל אימת שאני בוחן גאדג'טים חדשים, אני נדהם להיווכח בהשפעות העמוקות והבלתי צפויות שיש לשינויים מזעריים בממשק הדיגיטלי על בני האדם שמשחקים איתם. השינוי הקל ביותר בפונקציה בנאלית לכאורה, כמו נוחות השימוש בכפתור מסוים, יכול לשנות מן היסוד את דפוסי ההתנהגות של המשתמש.

32 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי אני עצמי לא יודע "מהו אדם?" אילו ידעתי את התשובה לשאלה הזאת, אולי הייתי יכול לתכנת אדם מלאכותי. אבל אני לא יכול לתכנת אדם מלאכותי, מאחר שלהיות אדם אין פירושו להיות עוד פונקציה לחיצה. להיות אדם זו הרפתקה, מסתורין, אמונה ביד המושטת

33 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי אי אז בשנות השמונים, כשהאינטרנט היה זמין רק למספר מצומצם של חלוצים, התווכחתי לא אחת עם אנשים שחששו שמא אותה טכנולוגיה שאני עובד עליה, תשחרר את השדים הטמונים בטבע האדם. כך, למשל, נשאלתי, האם משתמשים יתמכרו למציאות המדומה של האינטרנט משל הייתה סם, או אם משתמשים יילכדו ברשת מבלי שתהיה להם אפשרות לחזור לעולם האמיתי שבו שאר האנשים חיים. שאלו אותי הרבה שאלות. חלקן היו מטופשות מאוד, וחלקן האחר נבואיות ממש. טכנולוגיסטים כמוני יוצרים הרחבות מלאכותיות של עצם הקיום שלכם, כגון עיניים ואוזניים מרחיקות ראות ושמע (מצלמות רשת ואוזניות) או זיכרון על אנושי (כל הפרטים שאתם יכולים לחפש באינטרנט). הרחבות אלו הופכות לחלק אינטגרלי מהתקשורת שלכם עם הזולת והעולם, ומכאן שהן גם משנות את התפיסה שלכם הן לגבי העולם והן לגבי עצמכם.

34 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי ממשקי האינטרנט שאנחנו מכירים כ webלא 2.0 היו כורח המציאות. בראשית שנות התשעים היו כתריסר ניסיונות ראויים להציג מידע מרושת בדרך פופולרית. חברות כמו Xanaduאו General Magic פיתחו ממשקים בעלי איכויות שונות מאוד, שמעולם לא יצאו מחדר המתכנתים. בסופו של עניין, היה זה אדם אחד בשם טים ברנרס לי שהמציא את הרשת כפי שאנו מכירים אותה היום. הרשת שהציג ברנרס לי הייתה מינימליסטית, במובן זה שהיא הניחה מינימום הנחות לגבי איך דף ברשת אמור להיראות ולהתנהג. היא גם הייתה רשת פתוחה, במובן זה שאף דף לא הועדף על פני דף אחר והנגישות שלהם הייתה זהה: לכל דף היה אפשר להגיע מכל דף אחר. מאחר שההחלטה לפתוח אתר לעיני הציבור הייתה נתונה לשיקול דעתם הבלעדית של מפעיליו, הרשת של ברנרס לי הטילה אחריות אישית על בעלי האתרים. אך המטרה המקורית שעמדה לנגד עיניו של ברנרס לי ביצירת הרשת שלו הייתה לשרת קהילה מצומצמת של פיזיקאים לא את העולם כולו.

35 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי אם כן, על סמך מה אנחנו מעדיפים מאפיין טכנולוגי אחד על פני אחר? מערכות דיגיטליות מאפשרות לנו חופש פעולה קיצוני, אבל החופש הזה כולל בתוכו גם אובדן דרך מוסרית. אם אנחנו יכולים להמציא הכול מה עלינו להמציא? ככל שתוכנה מסוימת מתנפחת, היא הופכת למבוך אכזר. כשמתכנתים אחרים מנסים לעבוד עליה, הם הולכים מהר מאוד לאיבוד. אם אתם חכמים מספיק, אתם יכולים לכתוב כמעט כל תוכנה קטנה חדשה, אבל נדרש מאמץ קבוצתי אדיר (וגם לא מעט מזל) לעדכן או להרחיב תוכנה קיימת, במיוחד אם תוכנות אחרות כבר מסתמכות עליה. גם קבוצות המהנדסים המוכשרות ביותר ימצאו את עצמן במערבולת של באגים, אם ינסו לשפר או לעדכן תוכנה פופולרית.

36 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי זה תענוג גדול לכתוב תוכנות קטנות לגמרי לבד, אבל תהליך השימור והעדכון של תוכנות גדולות הוא תמיד בגדר עינוי. לכן, טכנולוגיות מידע מעוררות אצל המתכנתים סוג של סכיזופרניה: בלבול מתמיד בין המצוי לרצוי בממשק. הטכנולוגיסטים היו רוצים שכל התוכנות יתנהגו כתוכנות קטנות ומשחקיות, והם ישתמשו בכל טריק פסיכולוגי זול כדי להימנע ממחשבה רצינית ומציאותית על עולם המחשבים ועל תפקידם בו.

37 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי אופיין השברירי של תוכנות בשלבי פיתוח עלול להוביל עיצובים דיגיטליים למצב של קיפאון מוחלט, בתהליך הידוע כהתקבעות. זה קורה כשיותר ויותר תוכנות מתוכננות כך שיעבדו עם תוכנה קיימת. מרגע זה, כל שינוי מהותי בתוכנה מרכזית זו מחייב שורה של שינויים מסונכרנים בכל התוכנות הרוכבות על גבה. לכן זה כמעט אף פעם לא קורה. מרגע שתוכנה אחת התנפחה, קשה מאוד לפוצץ אותה

38 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי היבט גורלי ומדאיג בטכנולוגיות מידע הוא, שמרגע שיישמנו עיצוב מסוים, סתם כי הוא במקרה התאים לצורך מסוים ברגע מסוים, העיצוב מתקבע. העיצוב הזה הופך לחלק אינטגרלי מחיינו, על אף שעיצובים טכנולוגיים לא פחות טובים היו יכולים להחליף אותו רגע לפני ההתקבעות. עם הזמן הופכת הפרעה ארעית זו לאתגר נפילי ממש, שכן כוח המחשוב גדל באורח אקספוננציאלי גידול הנודע בשם "חוק מור". מאז תחילת הקריירה שלי, וזה לא היה כל כך מזמן, כוחם של מחשבים גדל פי מיליונים. אתם טומנים זרע של עץ, ולפני שהספקתם לקום חזרה על רגליכם העץ שנטעתם בולע את כל הכפר. כך שעולם התכנות מחייב מידה כמעט לא הוגנת של זהירות מצד המתכנתים. בגלל הגידול האקספוננציאלי בכוח המחשבים, שומה על המתכנתים לנהוג משנה זהירות בבואם להכריע לטובת מאפיין זה או אחר בטכנולוגיה החדשה. להחלטות משניות לחלוטין, שנראות טריוויאליות בהתחלה, יכולות להיות השפעות מרחיקות לכת על חיינו

39 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי כדאי לנסות להבחין מתי פילוסופיות מתגבשות לכדי תוכנות מקובעות. כך, למשל, האם אנונימיות או פסבדונימיות נרחבת היא דבר חיובי? זו שאלה חשובה, כיוון שהרעיונות הפילוסופיים הקשורים בה, באשר לאופן שבו בני אדם מבטאים משמעות, התקבעו בעיצובי התוכנה של האינטרנט עד כדי כך, שאולי לעולם לא נוכל להיפטר מהם, או אפילו לזכור שעיצובים אלה היו יכולים להיראות אחרת. עלינו לפחות לנסות להימנע מסוג זה של התקבעות שעומדת בפתח. ההתקבעות גורמת לנו לשכוח את החירויות האבודות שמהן נהנינו בעבר הדיגטילי, מה שרק מקשה עלינו לראות את החירויות שמציע לנו העולם הדיגיטלי הנוכחי. למרבה המזל, עם כל הקושי, אנו עדיין יכולים לשנות חלק מהביטויים העיצוביים של רעיונות שניצבים על סף התקבעות בכלים המשמשים אותנו.

40 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי סדרה של מהלכים מסחריים שמאחוריהם השקעות ענק עודדה אנשים צעירים שנכנסו לראשונה לעולם המקוון, להכפיף את התכנים שלהם לתבניות אחידות שנקבעו באתרים כמו פייסבוק. אינטרסים מסחריים קידמו עיצובים שעברו אף הם האחדה, כמו הבלוג, והעיצובים האלה עודדו את השימוש בפסבדונים בשל חלק ממרכיביהם, כמו הטוקבקים. הם עשו זאת במקום לעודד את ההחצנה העצמית הגאה, שאפיינה את הגל הראשון של תרבות הרשת. במקום להתייחס לאנשים כאל מקור היצירה שלהם, אתרי אגרגציה מסחריים הציגו מקטעים אנונימיים של יצירה, שהיו יכולים באותה מידה ליפול כמן מהשמים, תוך טשטוש המקור האמיתי שלהם.

41 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי הטעות הקרדינלית של התרבות הדיגיטלית העכשווית היא הדאגה לרשת יותר מאשר לאנשים שמרושתים בה. אבל הרשת כשלעצמה היא חסרת משמעות. רק לאנשים יש משמעות.

42 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי בסך הכול, הצלחנו לא רע בכלל! אבל האתגר שמונח עכשיו לפתחנו,,2.0 webהוא אתגר בקנה מידה אחר לגמרי. הממשקים החדשים הנמצאים על סף התקבעות, דורשים שנצמצם את עצמנו כבני אדם באופן אקטיבי. זה דבר אחד לתכנת ייצוג מצומצם של מוזיקה או של זמן ודבר אחר לגמרי לעשות את זה לעצם אנושיותנו.

43 משמעותנו ההולכת ונמחקת: מניפסט לעידן הדיגיטלי

44 הנה באים כולם: הכח של התארגנות ללא ארגונים/ קליי שירקי מקורות נוספים: הבלוג של קליי שירקי - סטיוארט ג'פריס, ביקורת על ספרו של שירקי "הנה באים כולם," הגרדיאן ראיון עם שירקי ומורזוב - - יובל דרור, ביקורת על "אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם" מאת דייוויד קירקפטריק" )וסקירה של העימות בין שירקי לגלדוול(, הארץ

Hebrew Ulpan HEB Young Judaea Year Course in Israel American Jewish University College Initiative

Hebrew Ulpan HEB Young Judaea Year Course in Israel American Jewish University College Initiative Hebrew Ulpan HEB 011-031 Young Judaea Year Course in Israel American Jewish University College Initiative Course Description Hebrew is not only the Sacred Language of the Jewish people, but it is also